תכונות של חשיבה מיתולוגית
האם אי פעם תהיתם מדוע אנשים רבים כל כך אוהבים מיתוסים ואגדות, וחלקם בטוחים שרוב הסיפורים הללו אינם בדיה בכלל? יש תיאוריה לפיה החשיבה המיתולוגית היא השלב הראשון באבולוציה של תפיסת העולם האנושית.
תכונות ופרטים
באותם ימים, כאשר האנשים הראשונים על הפלנטה לא יכלו לספק הסבר מדעי לתופעת טבע זו או אחרת, הופיעה חשיבה מיתולוגית. הוא האמין כי משקעים או היעדרו הם בכוחה של אלוהות מסוימת. ציפורים הן שליחיו של הבורא עלי אדמות, וזאבים מסוגלים לדבר עם הירח. כל פינה בכדור הארץ יצרה את המיתוסים שלה.
קצת מאוחר יותר, קרוב לוודאי, אדם מסוים עם ידע מעמיק יותר הבין שצורת חשיבה זו מאפשרת להשפיע על ההמונים. כך קמו תנועות דתיות שונות. אנשים חסרי השכלה האמינו בקלות בנס שיהיה זמין אם יוקרב קורבן.
בכל מקום ותמיד, אנשים מסוימים מחברים מיתוסים ומעשירים את עצמם בשל כך, אחרים מאמינים בהם באמת ובתמים ומקווים לאירועים מופלאים. ביוון, למשל, עדיין יש אנשים שסוגדים לזאוס. בחלקים שונים של רוסיה יש התנחלויות רבות בהן מטיפים פגאניות במאה ה-21.
מה אנחנו יכולים לומר על השבטים החיים ביערות הצפופים של אפריקה ואמריקה. חלקם עדיין לא לובשים בגדים, הם עורכים טקסים שנקבעו להם על ידי המנהגים, שמבוססים בעיקר על מיתוסים. עם זאת, עבור אלה שיצאו מהמדינה הפרימיטיבית, הומצאו מיתוסים חדשים. הם משמשים חברות קוסמטיקה רבות בעולם.
האגדה שבאמצעות קרמים אישה תמיד תיראה בת 18, חודרת למוחנו במשך שנים.המידע הזה מושקע בנו כמעט עם חלב אם בעזרת טלוויזיה, רדיו וגם האם בעצמה. במציאות לכספים האלה לא תמיד יש השפעה מופלאה, ולעתים קרובות יותר אין להם בכלל.
יוצרי הפרסומות מודעים היטב לעובדה שהחשיבה המיתולוגית של האדם מפותחת ברמה לא מודעת.
במה זה שונה מזה המדעי?
ישנם מספר סימנים האופייניים לחשיבה מיתולוגית.
- המאפיין הראשון והעיקרי המבחין בין המיתוס למציאות הוא חוסר ראיות קטגורי... כל אגדה על גיבור או תופעה אינה מוטלת בספק. העובדות, לעומת זאת, צריכות להיות עטופה בכמה שיותר מסתורין. אז לא עולה בדעתו של צרכן פוטנציאלי לחפש גם ראיות וגם הפרכה של האגדה.
- אחת השיטות העיקריות היא אלגוריית המיתוסים. אין מונחים מדעיים. ככל שיש לגיבורי יופי או אירועים מסתוריים יותר, כך הם הופכים אטרקטיביים יותר.
- היעדר קשרים סיבתיים - התכונה הבאה של מיתוסים. נוכחות או היעדרה של תופעת טבע כלשהי בהם מוסברת על ידי הרצון או חוסר הנכונות של ישות כל יכולה לתת אותה לאנשים או לא לתת אותה. כך גם לגבי מחלות הנשלחות לאדם שאינו רצוי על ידי הכוחות העליונים.
שלבי התפתחות
ככל שהאדם התפתח, התפתחה גם החשיבה המיתולוגית שלו. אם בתחילה תופעות טבע הוסברו על ידי מיתוסים, שבאותה תקופה כל תושב כדור הארץ היה תלוי בהם בעצם בענייני היומיום, אז מאוחר יותר התפתחו האגדות והטקסים שנלוו אליהם גם בנושאים אחרים. אגב, ההגנה מפני אסונות שונים היא שהפכה לשלב הראשון בהתפתחות החשיבה המיתולוגית. בואו ננסה לחבר את הכרוניקה שלנו.
ראשית היה פחד. לפני איתני הטבע (גשם, רוח, שמש, סופת רעמים), חיות בר (כולל ממותות), ועד שהאדם המציא אמצעי הגנה מעשיים, הוא השתמש באמצעים מיתולוגיים. חלקם עדיין בשימוש על ידי אנשים רבים כיום. מאמינים שאישה עם דלי ריק שנפגשת בדרך היא סימן שבוודאי יבטיח צרות. ציפור שעפה לבית מביאה למחלה או אפילו למוות. ויש הרבה אמונות כאלה שנפוצות במאה שלנו.
אנשים משכילים רבים מודעים לכך היטב אין סכנה ממשית בחתול שחוצה את הכביש, אבל הם עדיין פועלים לפי הכללים שנקבעו על ידי מישהו אחר, ולמקרה, יורקים מעבר לכתף שמאל. זה יותר מעשה של שאננות מאשר דרך להתמודד עם כוחות עולמיים אחרים שעלולים להיות מסוכנים, אבל הוא עדיין קיים. חלקנו מקפידים להסתכל במראה לפני היציאה מהחדר שאליו חזרנו בשביל דבר שנשכח. נדיר שכלה מראה את שמלתה לחתן לפני החתונה. דוגמאות לאמונות כאלה ניתן לצטט בלי סוף.
יתר על כן, לכל המיתוסים והטקסים הללו יש תכונה אחת. לאן שלא תסתכלו - חוקים ופרשנויות משלכם למיתוסים. אז, למשל, בכפר אחד חגיגת חתונה חייבת להתקיים בנוכחות חתול שחור. לאותו אירוע חגיגי, בכפר שכן, מרחיקים מראש את כל היצורים המיואבים מבית בני הזוג.
ואז הופיעה אמונה. יש עמים שעדיין חיים על פי הכללים שאומצו לפני מאות שנים, ומאמינים באמת ובתמים בצדקתם. לא היעדר התבונה גורם להם לעשות זאת, אלא העובדה שהחשיבה המיתולוגית גברה על סוגים אחרים של תהליכי חשיבה. ישנם מקרים שבהם שבטים שלמים מתו לאחר שאדם מתורבת ביקר אותם. הסיבה היא טריוויאלית - זיהום. האנשים האלה לא מחוסנים. הם מאמינים בהגנה על כוחות עליונים.
אבל האירוע מתפרש תמיד כעונש השמים.
כדי להרגיש חיבור עם עולם לא מובן, אדם התחיל לחפש מדריך. זו הייתה אמורה להיות ישות אלוהית מסוימת, שכל אומה יצרה את דמותה. מישהו גידל בעלי חיים לדרגת קדושים (למשל, בהודו, פרות לא נאכלות אפילו בתקופות של רעב כללי), איפשהו הופיעו אלים כמו אנשים (המיתולוגיה היוונית היא דוגמה חיה).
זה היה לאלילים בעלי מראה מובן שאבותינו פנו אליהם כשהלכו לצוד, הם ביקשו עצה לפני פתיחת עסק מסוים, הם הקריבו קורבנות מולם. ואז הופיעו ציורי קיר, סמלים, פסלים של יצורים אלוהיים. אדם היה צריך לראות את מי שהוא פונה אליו בצער ובשמחה.
יש הדרגה נוספת של מיתוסים. במקרה זה, הם מחולקים לפי נושאים.
- קוסמוגוני - להסביר את המראה של כוכב הלכת בפרט וגם של הגלקסיה בכלל. הם מדברים על הרקיע שהגיח מהמים, בריאת העולם מביצה, על האירועים שפקדו את כוכב הלכת שלנו במיליוני השנים האחרונות.
- אנתרופולוגי - ספר לנו על המקורות שלנו. צלע אדם, קוף קדמון או מוצא חייזר - כל אחד יכול לבחור כל אחת מהגרסאות.
- אגדות אסטטולוגיות ספר שסוף העולם יגיע במוקדם או במאוחר. מיליוני אנשים ברחבי כדור הארץ חיכו להתגשמות תחזית המאיה המבשרת רעות של סוף העולם ב-21 בדצמבר 2012. הם לא חיכו והחלו לחפש סימנים חדשים לאפוקליפסה. כך פועלת החשיבה המיתולוגית שלנו.
- הרואי - ליצור אליל. תמיד היה נפוץ שהאדם מאמין בסיפור אגדה עם נסיכת הצפרדע בתפקיד הראשי, נסיך נאה על סוס לבן, או אמליה על הכיריים.
העיקר שיש אגדה וגיבור שאם לא כל העולם, אז לפחות יציל את עצמו מכל האומללות.
- על חיות - על חתולים על הכביש, ציפורים בדירה.
לאן להמשיך בעזרת החשיבה המיתולוגית - לתחום הניסים, לארץ השוטים או להפוך את המיתולוגיה למקצועו - כל אחד מחליט בעצמו. אבל במידה כזו או אחרת חשיבה מיתולוגית אופיינית אפילו לאתאיסטים ואגנוסטים משוכנעים.