האם אפשר ללכת לבית המרחץ בחג הפסחא ומתי עדיף לשטוף?
מאמינים רבים אינם דתיים כפי שהם היו רוצים. והם מכירים כמה יסודות ומסורות רק מהשפתיים של טקסים מוכרים שהתפתחו במשפחה מסוימת. ספקות אם הם אכן מתנהגים נכון יכולים להתעורר בכל עת. למשל לגבי בית המרחץ בערב חג הפסחא.
איסורים מהעבר
בימים עברו, בית ללא אמבטיה נחשב לא בית. וכמובן, תהליך הכביסה היה כמעט חגיגי, מלא בטקסים. אבל אתה צריך להבין שזה לא היה קל לחמם את בית המרחץ: רק למרוח מים ותתעייף. זה הגיוני שלפני החג התהליך קיבל היקף מיוחד: בימים מיוחדים רציתי להתכונן בצורה מיוחדת, להתנקות במובן המילולי של המילה. חג הפסחא הוא אחד החגים החשובים ביותר, והיה צורך גם לפגוש אותו נקי.
עם זאת, במאה ה-17, על פי צו מלכותי, בערב חג הכנסייה (בכל מקרה, לא רק בחג הפסחא), המרחצאות היו סגורים.... וזה הוסבר באותו בזבוז זמן שהיה בלתי נמנע בעת חימום אמבטיה. למרוח מים, לחתוך עצים, להכין מטאטאים, מרתח צמחים, להדליק את האש. אם תעשה את כל זה, ייתכן שלא תגיע בזמן לשירות. ובמהלך שירותים אלוהיים חשובים במיוחד, העבודה הקשה הייתה אסורה לחלוטין, וחימום בית מרחץ הוא בדיוק דבר כזה. זו הסיבה לאיסור. שוב, ברצוני לציין: זה חל לא רק על חג הפסחא, אלא גם על חגי כנסייה אחרים.
אבל יום חמישי הבהיר נחשב חובה לניקוי, וגם גופני. זו הייתה תקופה פורייה לניקיון הבית, לשטיפת רצפות ולרחצה גם כן. אבל יום ראשון הוא יום מיוחד וחגיגי. חג הפסחא תמיד נופל ביום הזה. זה היה סימן רע במיוחד ללכת לבית המרחץ אחרי חצות: זה נחשב לחטא, ומי שהחליט לעשות כן "נדונו" למחלה.האמינו שהוא באמת יהיה חולה הרבה.
אבל בחמישי ובשבת אפשר ללכת לבית המרחץ. הייתה עוד הגבלה אחת, וזה כבר לא קשור לגזירות הצאר: האמינו שבבית המרחץ גר בית מרחץ. זה מה שנקרא בית המרחץ. והוא קובע חוקים משלו: אם לא תשמע לו, לא יהיה לך טוב. ופחדו להפר את הבאניק: על אי ציות יכול היה להענישו במוות. לכן אי אפשר היה ללכת לבית המרחץ בחג הפסחא לפני כן.
אבל עם הזמן בוטלה הגזירה, וקצת שכחו מהבאניק.
מה אומרים הכוהנים?
הדבר המעניין ביותר הוא שדעותיהם של האבות הרוחניים עצמם חלוקות. יש ביניהם מי שממליצים בחום לא לרחוץ גם ביום הקדוש עצמו (זה די מובן), וגם בערב, במוצאי שבת. ואומרים שעדיף לנקות גם את הבית וגם את עצמך ביום חמישי הראשון. המלצה זו, לעומת זאת, ברורה לכולם. אבל אנשי הדת לוקחים בחשבון גם מודרניות, חידושים ויכולות אנושיות. אנשים התחילו לחיות יותר בנוחות, חימום של אמבטיה עכשיו לא לוקח כל כך הרבה זמן: זה בהחלט אפשרי לשטוף ולהגיע בזמן לשירות.
בקיצור, כך נראית עצה הכוהנית.
- אי אפשר להחליף את השירות האלוהי באיזו פעילות יומיומית פשוטה, שאפשר לדחות ברוגע למועד אחר.... אם לאדם יש משמרת עבודה, זה דבר אחד. אבל אם הוא רק החליט לשטוף, ולא ללכת לשירות, עבור כנסייה זה לא בסדר. עדיף לשטוף ביום חמישי, לפחות בשבת בבוקר. אבל כדי שפעולות אלו לא יפריעו לחגוג את החג האורתודוקסי כמו שצריך.
- השתתפות בשירות היא עבודת נפש. וזה דורש הכנה נפשית. קודם כל, התרכז בחג הקרב ובא, בתפילה. ואחרי דאגות רחצה, ייתכן שזו פשוט לא מספיק אנרגיה. אדם יתעייף, ירצה ללכת לישון מוקדם, מחשבותיו יהיו על דברים ארציים. זו הסיבה שרעיון הסאונה לא כל כך טוב אפילו בערב החג.
- עדיף אם הניקוי והרחצה יבוצעו באותו היום. ויום חמישי הכי מתאים לזה. אחרי הכל, בבוקר אתה יכול להקדיש יום לניקיון הבית שלך. התחל עם הדברים הקטנים: למשל, לשטוף את הכלים (מחבתות, סירים, כיריים), ואז את המטבח בכללותו. אחר כך שאר החדרים. במקביל, ניתן להעמיס על מכונת הכביסה עבודה. ובערב, כשהבית מצוחצח לברק, אפשר ללכת לשחות. זה יהיה נעים, כי הגוף, לאחר דאגות לניקיון, ירצה להירגע: אמבטיה או סתם אמבטיה חמה יתרמו לכך באופן מלא.
אתה יכול להוסיף לזה עוד רגע: אומרים שקודם כל צריך לעשות סדר בעצמך, ואז, אתה מבין, הכל יסתדר לך בראש. ובצדק: לאחר שביצעתם את כל מטלות הבית הבסיסיות, קל יותר להתמקד בהכנות לחג.
יתרה מכך, לחשוב על משהו יומיומי אינו הפתרון הטוב ביותר ביום שישי הטוב. לכן, כל העסקים, כולל האמבטיה, עדיף לעשות לפני יום שישי.
מסורות וסימני אמבטיה
אין מסורות מיוחדות, כולן מתוארות לעיל. ככל הנראה, ניתן לצמצם את המסורת העיקרית לכביסה ביום חמישי הבהיר. אבל יש גם יוצאים מן הכלל. למשל, אדם היה במשמרת לילה, חזר הביתה ביום ראשון בבוקר ומאוד רוצה להתרחץ אחרי העבודה, כי הוא לא יכול לפגוש את החג מספיק מסודר. זה לא יהיה חטא להגשים את רצונך. אבל אז זה לא צריך להיות כביסה בשביל ההנאה, אלא כביסה במטרה פשוט להפוך טהור. ותשב לשולחן החגיגי נקי, חכם, מסודר.
אין צורך שמישהו ילך ביום ראשון לבית המרחץ עצמו, כי זה כבר לא עניין של ניקיון, אלא של הפרוצדורה עצמה, שהופכת יותר לתענוג מאשר צורך. אדם יכול לדחות את האמבטיה ביום השני שלאחר חג הפסחא, ולתת לחגוג את תחיית המשיח לשבוע נוסף, אך אין זה חוטא ללכת לקיטור ביום שני.
הנה כמה טיפים נוספים כיצד לבקר בבית המרחץ לפני חג הפסחא.
- אסור לקשר טיול למקום ההדחה עם חיזוי עתידות, עתידות וטקסים דומים אחרים שהכנסייה לא מברכת עליהם באופן מוחלט. אפילו בדיחה כמו שימוש בצמחי מרפא כדי לחלוט כישוף אהבה בהחלט לא תהיה הולמת.
- יש אנשים שרוצים ללבוש בגדים חדשים (או סתם תחתונים חדשים) לאחר אמבטיה ביום חמישי הבהיר, לגלם חיים חדשים, ניקוי. והמסורת הזו די טובה, היא מסדרת אדם לחג, מאפשרת לו להרגיש עוד יותר שמחה וטוב.
- עדיף אם האמבטיה לא קשורה לשתיית אלכוהול לאחר או רק כמה התכנסויות רועשות... לפני חג מיוחד, זה לא מתאים. ועדיף לבלות את הזמן הזה בשקט, בלי שעשועים מיותרים. השמחה יכולה להיות שקטה.
- אם נראה כי נהלי הרחצה ביום חמישי אינם מספיקים, במוצאי שבת ניתן להתקלח במהירות. אבל כדי שזה לא יסיח את הדעת מההכנות לחג, מדאגות הפסחא נעימות וחשובות לאדם דתי.