הכל על מקצוע הספרן

ההתפתחות הכוללת של אדם קשורה קשר בל יינתק עם ספרים, וזו הסיבה שבמשך מאות שנים עבודתו של ספרן מוערכת בחברה. אנשי מקצוע אלו כפופים לתקנים מחמירים ולדרישות מחמירות. למרבה הצער, עם התפתחות טכנולוגיות האינטרנט, האפשרויות ליישום בכיוון זה פחתו בחדות.

מקצוע הספרנית נחשב לאחד הוותיקים בעולם. אב הטיפוס שלו הופיע הרבה לפני תקופתנו בקרב השומרים - הם היו בעלי אריחי החימר הראשונים, שעליהם ניתן היה לסחוט שלטים עם טריזים מיוחדים. זו הייתה השפה הכתובה הראשונה, וטאבלטים כאלה הפכו לאוספי הספרייה הראשונים בהיסטוריה. עם המצאת הפפירוס, עבודתו של שומר מגילות כאלה החלה להיות מוערכת. לאנשים יש יותר הזדמנויות לצבור, לאחסן ולארגן מידע. הכתיבה הייתה מפותחת במיוחד בשטחה של מצרים העתיקה (ידוע שלרעמסס השני היו כ-20 אלף פפירוס).

בתחילה, האוספים היו פרטיים, ולכן תפקידיהם של האפוטרופוסים שלהם הוטלו על עבדים. המצב השתנה במאה ה-6 לפני הספירה. נ.ס. ביוון העתיקה, כאשר הצורר האתונאי Pisistratus יצר את הספרייה הציבורית הראשונה. מרגע זה ואילך, עמדת שומר התסריטים הפכה למכובדת עמוקה ונערצת בקרב האנשים. בעבר, תפקידיו של ספרן היו רחבים בהרבה מהיום, לא רק אחסון פרסומים. אז, בספריית אלכסנדריה, האנשים האלה ביצעו את חובותיהם של מדריכים, כמו גם מטפלים.

בעידן ימי הביניים, המקצוע התפתח במהירות. באותה תקופה, תפקידה של הכנסייה בחיי המדינה היה גדול, לכן, כספי הספרייה היו ממוקמים בעיקר במנזרים, והחשבונאות שלהם נזקפה לנזירים. הכוהנים התמקדו ביצירות דתיות - הן נאספו, בוצעו בשיטתיות והועתקו ידנית על ידי טירונים. בתקופת הרנסנס הופיעו בבת אחת שתי ספריות גדולות - הוותיקן והן. לורנצו מדיצ'י. הם התפרסמו בזכות האוסף הייחודי של כתבי יד עתיקים. שם עבר תפקיד הספרן לקטגוריה של התמחויות חילוניות.

ברוסיה נוצרה הספרנות הרבה יותר מאוחר מאשר במדינות העולם הישן. למרות שידוע כי עוד בשנת 1037 אסף ירוסלב החכם סופרים כדי לתרגם ולמנות ספרים ביזנטיים ישנים - אז החלה היווצרותו של מקצוע זה בקרב העמים הסלאביים. הספריות עצמן ברוסיה נפתחו הרבה יותר מאוחר, והפכו מיד לאוניברסליות, שכן הן אחסנו לא רק ספרות כנסייתית, אלא גם ספרות מדעית, בדיונית ועיון. עד תחילת המאה העשרים, רק נציגי משפחות אצילות יכלו להיכנס למחסן הספרים.

כיום, ספרן הוא מומחה הממונה על רישום ואחסון ספרים וכן על הנפקתם לקוראים. ספרן חייב להיות בקיא בקרן אותה הוא מנהל, להיות בעל ידע בתחומים קשורים של הוצאת ספרים. למרבה הצער, בימינו מקצוע זה אינו נחשב ליוקרתי במיוחד. עם התפתחות האינטרנט ושיפור טכנולוגיית המחשוב, עבודתו של עובד הספרייה הופכת לפחות ופחות מבוקשת. לאחר הופעת הגישה החופשית לכתבי עת ומהדורות אלקטרוניות, חדרי הקריאה היו ריקים כמעט. ספריות שרדו בעיקר מדעיות, ארכיוניות, כמו גם כאלו הקשורות למוסדות חינוך. סביר להניח שמקצוע הספרן הופך אט אט לנחלת העבר, במקרה הטוב הוא לא יהיה נפוץ כבעבר.

כדי להחזיר את העניין האבוד בקריאת ספרי נייר, ממשלת הפדרציה הרוסית מפתחת פרויקט לשינוי הרעיון של מערכות ספריות. כיום, עבודתה של הספרייה היא פעילות תרבותית וחינוכית, שאמורה למשוך אליה אנשים ממקצועות ומגזרים שונים בחברה. לכן ספריות רבות מארחות סמינרים, תערוכות, מפגשים עם אנשים מפורסמים ולילות נושא. בקיץ מתקיימים מועדוני קריאה ספרותיים ומועדוני דיון בשטחים פתוחים. הספריות פועלות באופן פעיל עם בתי ספר וגני ילדים. כך, מלבד אחסון, הנהלת חשבונות והשאלת ספרים, ספרנית מודרנית מבצעת עוד הרבה פונקציות - מכינה ומקיימת אירועים, מייעצת למבקרים ואף מנהלת חשבונות ספרייה ברשתות החברתיות.

כמובן שלמקצוע הספרנית יש יתרונות וחסרונות, כמו לכל מקצוע אחר.

אז, הפלוסים כוללים:

• אווירה רגועה ומדודה;
• הזכות לגישה חופשית לספרים אהובים;
• היכולת להרחיב כל הזמן את האופקים שלך;
• ההזדמנות, במקביל לעבודה המרכזית, לעסוק במחקר מדעי, בכתיבת מאמרים וחומרים אנליטיים;
• יצירת קשרים עם אנשים מעניינים ושימושיים.

החסרונות הם גם די משמעותיים:

• משכורות נמוכות;
• מספר קטן של משרות פנויות;
• מימון מועט של קרן הספרייה, החשוב במיוחד לספריות בעיירות ובכפרים קטנים (אי חידוש הקרן מביא לירידה במספר המשתמשים);
• עבודה שגרתית;
• מגע בלתי נמנע עם אבק במקום העבודה.

על פי ספר עזר התעריפים וההסמכה, תפקידיו הפונקציונליים של הספרן קשורים בחיפוש מתמיד אחר ספרים, מיוןם, עבודה עם רובריקות ומאגרי מידע, לרבות אלקטרוניים.

מגוון התפקידים הבסיסיים של ספרן כולל מגוון רחב של פעילויות. בואו נרשום את העיקריים שבהם.

• חפש את הפרסומים המבוקשים. הספרן חייב לנווט במהירות בין אוספי הספרייה המבוקרים, לדעת בדיוק את המיקום של כל חלק של ספרים וכל סוג של כרטיסים.
• חשבונאות וסיווג הם עניין מסובך למדי, שכן בכל ספרייה רצינית יש עשרות ואפילו מאות אלפי ספרים. עובד המוסד אמור להיות מסוגל למיין אותם כך שתוכל למצוא במהירות כל פרסום המבוקש על ידי המבקר.
• יישום מערכת אינדקסים ביבליוגרפיים. הם מדריכים מיוחדים שבהם כל העיתונים, המגזינים והספרים מסווגים לקטגוריות ספציפיות. זה מקל על מציאת ספרות שהקוראים מתעניינים בה.
• מעקב אחר מצב הקרן. מומחי הספרייה חייבים להבטיח את בטיחותם ושלמותם של הפרסומים, ובמידת הצורך לבצע תיקונים קלים, למשל, דפים קרועים בדבק. זוהי עבודה מונוטונית, קפדנית הדורשת את מירב הזהירות והקפדה.
• מתן מערכת אחסון ספרים מוכשרת. ידוע שכל נייר מתכלה עם הזמן. לכן על הספרן להקפיד על תנאי אחסון נכונים לפרסומים חדשים וישנים.
• תקשורת עם הקוראים. במסגרת העבודה על העובד לזהות את צרכי הקוראים על מנת שיוכל לסייע להם במציאת הספרות הדרושה. לשם כך עליו לנווט בקלות בכל מגוון הספרים המוצגים, להיות בעל יכולות תקשורת גבוהות ולהיות מסוגל לבנות דיאלוג.
• קבלת מהדורות חדשות. בעת מילוי קרן הספרים, הספרן מכניס מידע על פרסומים חדשים באינדקס הכרטיסים ולאחר מכן מניח אותם על המדפים בהתאם לקטלוג. כל זה לוקח הרבה זמן, שכן כל ספר חדש חייב להיות בפורמט נכון.

על פי התקן המקצועי, מועמדים העומדים בדרישות הבאות יכולים להגיש מועמדות לתפקיד ספרן:

• נוכחות של השכלה מתמחה גבוהה או תיכונית - זה יכול להיות מיוחד, פדגוגי או פילולוגי;
• השקפה רחבה;
• ידע טוב בספרות;
• מיומנויות בעבודה עם תוכנות מחשב וורד, אקסל ופאוור פוינט.

ספרן טוב צריך:

• לדעת את כל הכללים והשיטות לשרת את הקוראים;
• להיות מסוגל לבצע מבחר ספרות לבקשת הקוראים;
• להכיר ולהשתמש בעבודה בנורמות הסיווג המשמשות לסידור מגזינים, עיתונים וספרים;
• להיות מסוגל לפתח באופן עצמאי מוצרים ביבליוגרפיים;
• לערוך את מפתח הכרטיסים של המוסד;
• להיות מסוגל לתכנן, לארגן ולערוך אירועים במטרה למשוך מבקרים לספרייה ולקדם את הקריאה בכלל.

עבודתו של ספרנית היא מונוטונית ושגרתית, הדורשת התמדה, דיוק ופדנטיות, ולכן היא אינה מתאימה לכל אדם. ספרנות מתמקדת בעיקר באנשים מנוסים ומאוזנים היטב. במקצוע זה, לימוד, השקפה רחבה ואינטלקט מפותח הם הבסיס. על מומחה הספרייה לנווט במהירות בספרות במגוון תחומים.וכדי לזכור כמויות אדירות של נתונים, הוא צריך זיכרון טוב, כישורים אנליטיים ועקביות.

ישנן מספר דרכים ללמוד להיות ספרן. אם מדברים על חינוך תיכוני, אז אפשר להתמקד בהתמחות "מדעי הספרייה", שמתקבלת במכללות. לצורך קבלה, אין צורך לעבור בחינות, שכן הבחירה התחרותית נעשית על בסיס הציון הממוצע של תעודת בית הספר. הלימודים נמשכים בין שנתיים ל-5 שנים, תלוי בטופס, שיכול להיות משרה מלאה, חלקית או ערב.

במוסדות להשכלה גבוהה נלמדת הספרנית בכיוון "פעילות ספרייה ומידע", וכן "מדע ארכיוני וניהול רשומות". כדי להתקבל, יהיה עליך לעבור את הבחינה במספר מקצועות: שפה רוסית, ספרות, וכן היסטוריה או מדעי החברה. השכלה מלאה נמשכת 4 שנים, התכתבות - 5 שנים.

המציאות המודרנית היא כזו שאחרי סיום הלימודים באישור החינוכי ב"ספרן" המומחיות לא כל כך קל להשיג עבודה. למקצוע הזה יש מיקוד צר למדי, ולכן מבחר העבודות כאן קטן. היוקרתי ביותר הוא המכשיר ברשויות ממשלתיות, בארכיונים פרטיים ובקרנות מדעיות. עם זאת, יש שם מעט מקומות פנויים, ותעריפים בחינם הם נדירים ביותר.

הרבה יותר קל למצוא עבודה כספרנית במוסדות חינוך ברמות שונות: בתי ספר לחינוך כללי, מכללות, אוניברסיטאות או מוסדות חינוך אחרים עם מאגר ספרים משלהם. במקומות אלו דרושים כל הזמן אנשי ספרייה.

בימינו מקצוע ה"ספרן" הוא נחלת העבר, אי אפשר בשום אופן לייחס אותו למבוקשים. עם זאת, אין זה אומר שמומחה המוקדש לספרנות ולרוח הנאורות לא יוכל למצוא לעצמו עבודה. כיום, הספריות ממלאות יותר ויותר את תפקידם של מרכזי חינוך וחינוכית, עורכות אירועים אינטראקטיביים, עורכות מפגשים עם אנשים מעניינים, מארגנת קבוצות תחביבים לילדים. - במילה אחת, הם מנסים בכל כוחם להחיות את המשיכה לשעבר של האוכלוסייה לקריאה. המשמעות היא שאדם יוזם יכול לממש את עצמו ואת יכולותיו במלואן במערכת הספרייה.

למרבה הצער, לא תהיו מלאים ברעיונות - על פי קריטריון ההשתכרות, מקצוע זה היה ונשאר אחד חסרי התקווה. עובדי הספרייה מקבלים בדרך כלל בין 7 ל-10 אלף רובל, וכאשר לוקחים הכשרה מתקדמת וקורסי הסבה מקצועיים, הם יכולים להגיש מועמדות לתפקיד של מתודולוג או ראש הספרייה. במקרה זה, השכר יכול להגיע ל -15 אלף רובל. המצב מעט טוב יותר במוסקבה ובסנט פטרסבורג. בערי בירה, המומחה הראשי של ספרייה ממלכתית או מדעית יכול להגיש בקשה לשכר של 20-25 אלף רובל. בספריות בתי הספר והאוניברסיטאות השכר עומד בקנה אחד עם הממוצע הארצי. כיום, הספרנית היא מקצוע חשוב ביותר אך בשכר נמוך. לכן הוא אינו מבוקש במיוחד בקרב מועמדים ואנשי מקצוע צעירים בוגרי אוניברסיטאות.