מורה לחינוך גופני: תכונות והכשרה

מקצוע המורה לחינוך גופני אינו שייך לקטגוריה של אופנתי ויוקרתי, ולכן תמיד יש מספיק משרות פנויות בהתמחות זו. ספורטאים שסיימו את קריירת הספורט שלהם, כמו גם אנשים שאוהבים ספורט בכנות, הופכים לעתים קרובות למורים לחינוך גופני.

שורשי המקצוע חוזרים לימי יוון העתיקה, אז טופחו כוח, זריזות וסיבולת בקרב צעירים, ותשומת לב רבה ניתנה לענפי הספורט הצבאיים בחברה. מערך התרגילים לצעירים כלל קרבות אגרוף, מרוצי מרכבות, קפיצות לגובה וריצה למרחקים ארוכים וקצרים.

במתכונתו המודרנית, חינוך גופני נלמד רשמית מאז אמצע המאה ה-19, כאשר שיעור התעמלות הוכנס רשמית בבתי ספר בבריטניה. פטר פרנצביץ' לסגאפט תרם תרומה עצומה לפיתוח המקצוע - מורה רוסי מצטיין, אנטומיסט, אנתרופולוג וביולוג. המערכת המדעית של חינוך גופני שפותחה על ידו בסוף המאה ה-19 מוכרת למומחים ולא איבדה את הרלוונטיות שלה עד היום.

מאז תחילת המאה ה-20, מקצוע המורה לחינוך גופני פופולרי במיוחד במדינות בעלות משטר טוטליטרי, כמו ברית המועצות, איטליה וגרמניה. זה נבע מהצורך להכשיר מספר רב של חיילים פוטנציאליים, המוכנים בכל עת לחדש את שורות הצבא.בברית המועצות פותח והוצג קומפלקס של תרגילים גופניים של ה-TRP, שצבר במהירות פופולריות בקרב האנשים הסובייטים, והגשמת הנורמות שלו נחשבה למקור גאווה. בתקופה שבין 1931 ל-1941, יותר מ-6,000,000 איש מילאו את תקן השלב הראשון ויותר מ-100,000 איש הפכו לבעלים של תג הבמה השנייה.

החל משנות ה-60 של המאה הקודמת, עמדת מורה בחינוך גופני הוצגה בכל בתי הספר התיכוניים של ברית המועצות.ותכניות חינוכיות נוספו לשעתיים של חינוך גופני בשבוע.

כיום מורה לחינוך גופני הוא מורה שעורך חינוך גופני עם ילדים, מעודד אותם לצאת לספורט, מעלה את היוקרה של אורח חיים בריא בעיני הדור הצעיר ויוצר גישה שלילית להרגלים רעים. תכנית הלימודים המודרנית לחינוך גופני כוללת מספר ענפי ספורט כמו סקי קרוס קאנטרי, התעמלות, אתלטיקה וספורט קבוצתי כמו כדורסל, כדורגל וכדורעף.

משימת המורה היא לארגן את התהליך החינוכי כך שכל אחד מהילדים מעורב בשיעורים ומקבל עומס בהתאם להתפתחות וליכולות האישיות. מקצוע מורה גופני מתאים לגברים ונשים כאחד והוא האפשרות הטובה ביותר לעבודה לאחר השלמת קריירה מקצועית בספורט.

למקצוע החינוך הגופני יש גם יתרונות וגם חסרונות. היתרונות כוללים:

• חבילה חברתית מלאה;
• שכר רגיל;
• חופשה ארוכה, הנופלת אך ורק בחודשי הקיץ;
• עבודה מעניינת עם ילדים;
• שמירה על הגוף שלך בכושר גופני נהדר;
• האפשרות לקיים שיעורים באוויר הצח;
• ביקוש רב למקצוע ומספר רב של משרות פנויות;
• ההזדמנות לעבוד במשרה חלקית בבתי ספר לספורט ובמרכזי כושר.

החיסרון העיקרי של המקצוע הוא אחריות גבוהה לחייהם ובריאותם של ילדים, מה שחשוב במיוחד לאור האירועים האחרונים עם התגברות מקרי המוות הפתאומי של תלמידי בית ספר בשיעורי חינוך גופני.

כמו לכל מורה, למורה לחינוך גופני יש מספר תחומי אחריות לעבודה, איתם הוא מוצג בעת הגשת מועמדות לעבודה.

• התנאי הראשון והחשוב ביותר לעבודה בבית הספר הוא ידע ברור של המתודולוגיה של הוראת הנושא. וקבלה מלאה של כל דרישות משרד החינוך והנהלת המוסד החינוכי.
• על המורה להיות מסוגל לערוך תכניות לימודים לשיעור, לרבעון ולשנת הלימודים ולהגיש אותם להנהלה לבדיקה ואישור.
• על המורה לציית לכללי הבטיחות בשיעור, להסביר אותם לתלמידים ולעקוב אחר יישומם, ובכך להבטיח את שימור חייהם ובריאותם של התלמידים.
• על המורה להעריך באופן ריאלי את רווחתו ויכולותיו של כל תלמיד, לבצע גישה אינדיבידואלית לכל ילד, תוך התחשבות במאפיינים הפיזיולוגיים, הגילאים והפסיכולוגיים שלו.
• המורה מחויב לשמור תיעוד חינוכי, למלא מגזין, כולל אלקטרוני, ולהכניס בו ציונים בזמן.
• על המדריך הפיזי לקחת חלק בישיבות תכנון, פגישות ומועצות מורים, להשתתף באסיפות הורים ולקיים אירועי חינוך וספורט מתוכננים ולא מתוכננים.
• המורה מחויב לבחור באופן עצמאי ספרות חינוכית ומתודולוגית, הכרחי לביצוע שיעורים ופעילויות חוץ בית ספריות ועמידה בדרישות התקן החינוכי של המדינה הפדרלית.
• על המורה לבצע מעקב שוטף אחר הידע, כישורים ויכולות של תלמידים, להעריך אותם על פי אמות מידה מקובלות.
• המדריך הגופני מחויב לפקח על תקינות מכשירי הכושר וציוד הספורט ובמידת הצורך להגיש במועד בקשה לרכישת חדש. שיעורים עם ילדים על ציוד שבור או פגום אסורים בהחלט.
• בעת ביצוע תרגילי התעמלות מורכבים על המוט האופקי, סוס, מוט צולב או מוטות לא אחידים, המורה מחויב לבטח כל ילד, ללא קשר לצורתו הפיזית וליכולותיו.
• באחריות המורה לזהות כישרונות ויכולות ספורטיביות אצל התלמידים, כדי להניע אותם לקחת שיעורים רציניים יותר בבתי ספר מיוחדים של העתודה האולימפית.
• בעבודה עם ילדים, על המורה לחינוך גופני לקחת בחשבון את המאפיינים הגופניים האישיים של כל ילד. ולהקשיב לבקשות ההורים לסובלנות.
• המורה מחויב לקדם אורח חיים בריא וליידע את הילדים מיד על ההשלכות השליליות של עישון, אלכוהול וסמים.

הדרישה העיקרית למורה לחינוך גופני היא יש לו מספר מיומנויות אישיות ומקצועיות, שבלעדיהן עבודה עם ילדים והוראת ענפי ספורט תהיה בלתי אפשרית.

בין הכישורים המקצועיים שמורה לחינוך גופני חייב לשלוט בצורה מושלמת, הבאים:

• המיומנות של מתן טיפול רפואי חירום;
• ידע בכללי בטיחות אש ויכולת לעקוב אחר הנחיות לפינוי ילדים במקרה חירום;
• היכולת להחליק מצבי קונפליקט ולפתור מחלוקות בין תלמידים;
• ידע בכללי משחקי ספורט וכישורי שיפוט;
• שמירה על כושר גופני טוב ויכולת להראות לתלמידים את הטכניקה של ביצוע תרגילי התעמלות, קפיצה וזריקת כדור;
• למדנות ספורט טובה ומודעות למעבר של תחרויות ספורט מרכזיות, המאפשרת לך לדון באירוע עם התלמידים ולתת הערכה מקצועית של המתרחש;
• הבנה ברורה של תקופת הגיל של התלמידים וגישה שיטתית להוראה המבוססת על שיטות מודרניות.

מבין המאפיינים האישיים הדרושים למורה לחינוך גופני, ניתן לציין תכונות כמו צדק, אהבה לילדים, היכולת למצוא שפה משותפת עם מתבגרים, אחריות גבוהה, חברותיות, יכולת לשלוט במספר תהליכים בו זמנית, סיבולת פיזית, התנגדות ללחץ, סליחה, יכולת לסלוח, חסד ויכולת ליצור קשר עם ההורים.

ניתן לקבל את מקצוע המורה לחינוך גופני הן במוסדות חינוך גבוהים והן במוסדות חינוך מיוחדים תיכוניים - מכונים לתרבות גופנית, אוניברסיטאות ומכללות פדגוגיות, בתי ספר של העתודה האולימפית. בנוסף להתמחות "חינוך גופני", ישנם תחומים כמו "תרבות גופנית ובטיחות חיים", "חינוך גופני מסתגל", "תרבות גופנית ועבודת בריאות" ועוד רבים אחרים.

תקופת הלימודים בבית ספר על יסודי המבוסס על 9 כיתות היא לרוב 3 שנים 10 חודשים, על בסיס 11 כיתות - שנתיים 10 חודשים, באוניברסיטה - מ-4 עד 6 שנים, תלוי בצורת הלימוד (מלא- משרה, ערב או חלקית) ומערכת החינוך (תואר ראשון או מומחה). לקבלת קבלה למוסדות חינוך מיוחדים תיכוניים, מספיק לעבור את התקנים לאימון גופני, הנלקחים ישירות במוסד החינוכי, ולעבור את תחרות התעודות.מועמדים לאוניברסיטאות חייבים לקבל את תוצאות ה-USE בשפה הרוסית, ביולוגיה ולעבור בהצלחה את מבחן החינוך הגופני.

מוסדות להשכלה גבוהה רבים מספקים הזדמנות לקבל תעודת מורה לחינוך גופני בשילוב עם כל התמחות אחרת. זה מרחיב משמעותית את יכולות המורה ומאפשר לך לעבוד על 2 עמדות, ללמד שני מקצועות בבת אחת. בוגרים שסיימו את לימודיהם וקיבלו תואר ראשון יכולים להמשיך את לימודיהם בתואר שני. זה יאפשר להם להעמיק את הידע הנרכש ולעסוק בעבודה מדעית במומחיות הנבחרת.

באשר למשכורת, בערים גדולות, כמו מוסקבה או סנט פטרסבורג, היא מגיעה ל-40-60 אלף רובל ותלויה ברמת הכישורים, משך השירות, שעות נוספות והנהגת הכיתה. באזורי הצפון הרחוק ובשטחים המשווים להם, השכר של מורה לחינוך גופני הוא כ -70 אלף רובל, בערים קטנות ובמרכזים אזוריים של מרכז רוסיה, מורה מקבל 15 עד 20 אלף רובל. עבור רווחים נוספים, מדריכים פיזיים מרוויחים לעתים קרובות כסף נוסף במרכזי כושר, חדרי כושר ובתי הבראה, וגם מובילים מחלקות במרכזי התפתחות לילדים ובבריכות שחייה.